קולונוסקופיה

קולונוסקופיה היא בדיקה רפואית פולשנית המשמשת לאבחון בעיות במעי הגס והחלחולת. הבדיקה מתבצעת באמצעות קולונוסקופ – צינור דק וגמיש המצויד במצלמה זעירה, המוחדר דרך פי הטבעת אל המעי הגס.

מתי מפנים לבדיקה?

רופא עשוי להפנות לבדיקת קולונוסקופיה במגוון מצבים, בהם:

• שינויים בהרגלי היציאות: שינויים בתדירות, בצורה או במרקם של הצואה, כגון עצירות או שלשולים מתמשכים.

• דם גלוי בצואה או תוצאה חיובית של סמוי בצואה:  נוכחות דם בצואה, גם בכמויות קטנות.

• כאבי בטן: כאבים בבטן התחתונה, במיוחד אם מלווים בשינויים בהרגלי היציאות.

• ירידה במשקל: ירידה במשקל בלתי מוסברת.

• אנמיה: ירידה ברמת ההמוגלובין בדם, שעלולה להצביע על דימום במערכת העיכול.

• בדיקת פוליפים: בדיקה לאבחון פוליפים (גידולים קטנים) במעי הגס, שעלולים להיות סרטניים.

• מעקב אחר מצבים קיימים: מעקב אחר מצבים רפואיים קיימים, כגון דלקת מעיים כרונית או פוליפים.

• שלילת גידולים: בדיקה לאבחון גידולים שפירים או ממאירים במעי הגס.

• הכנה לניתוח: בדיקה לפני ניתוח במעי הגס.

גיל ביצוע הבדיקה ללא אינדיקציה רפואית:

קיימות המלצות לביצוע קולונוסקופיה סדירה כבדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, החל מגיל 50 (או מגיל צעיר יותר במקרים של סיכון מוגבר). 

מי זכאי לבדיקה?

כל אדם הסובל מתסמינים המחשידים על בעיה במערכת העיכול התחתונה או אדם מעל גיל 50.

הכנה לבדיקה:

לפני הבדיקה, המטופל נדרש להכנה מיוחדת הכוללת ניקוי המעי הגס באמצעות משלשלים. המטרה היא לנקות את המעי הגס לחלוטין כדי לאפשר לרופא לבצע את הבדיקה בצורה יעילה. הבדיקה מתבצעת לרוב בהרדמה קלה, אך ניתן לבצעה גם ללא הרדמה. הרופא מכניס את הקולונוסקופ דרך פי הטבעת אל המעי הגס, ובודק את רירית המעי. במהלך הבדיקה, ניתן לקחת דגימות רקמה לבדיקה פתולוגית, ולהסיר פוליפים. הבדיקה אורכת בדרך כלל כ-30-45 דקות.

רשלנות רפואית בקולונוסקופיה יכולה להתבטא במגוון מצבים, כגון:

• אי הפניה לביצוע קולנוסקופיה: התעלמות או אי מתן תשומת לב לתסמינים ותלונות המטופל שיש בהם לעורר חשד לבעיה רפואית במערכת העיכול התחתונה או כל אדם מגל גיל 50 שלא הופנה כבדיקת סקר.

• אי-אבחון: אי-אבחון של מצב רפואי חמור, כגון גידול סרטני במעי הגס. זאת עלולה להתרחש עקב ביצוע לא מדוקדק של הבדיקה, הערכת תוצאות שגויה או אי-הבחנה בסימנים חשודים.

• אבחון שגוי: אבחון שגוי של מצב רפואי, שעלול להוביל לטיפול לא נכון ולנזק למטופל.

• פגיעה במהלך הבדיקה: פגיעה ברקמות או איברים במהלך הבדיקה, כגון קרע במעי, דימום או זיהום. זאת עלולה להתרחש עקב טכניקה לא נכונה, שימוש בציוד לקוי או אי-הקפדה על סטריליות.

• הזנחת סימנים: הזנחת סימנים המצביעים על בעיה רפואית חמורה במהלך הבדיקה או בפרשנות התוצאות.

• אי-מתן מידע: אי-מתן מידע מלא ומדויק למטופל על הסיכונים והיתרונות של הבדיקה, ההכנה הנדרשת או הסיבוכים האפשריים. זאת כוללת גם אי-הסבר מספק על תוצאות הבדיקה.

• הכנה לקויה: הכנה לקויה של המעי הגס לפני הבדיקה, שמפריעה לביצוע הבדיקה בצורה יעילה ומדויקת. זאת עלולה להוביל לאי-אבחון של ממצאים חשובים.

• הרדמה לקויה: במקרים בהם הבדיקה מתבצעת בהרדמה, רשלנות בהרדמה יכולה להוביל לסיבוכים חמורים.

• אי-טיפול בתוצאות: אי-טיפול או טיפול מאוחר בממצאים חריגים שנמצאו במהלך הבדיקה.

• היעדר פיקוח: היעדר פיקוח מספק על ביצוע הבדיקה וטיפול במטופל.