סקירת מערכות מאוחרת

סקירת מערכות מאוחרת, שמכונה

גם 'סקירת מערכות שליש שני', היא בדיקת אולטרה סאונד שמבצעות נשים הרות בין שבוע 20 לשבוע 24 להריון. במהלך הבדיקה סוקרים את האיברים של העובר על מנת לוודא שהם תקינים. הבדיקה מבוצעת בדרך כלל בגישה בטנית, אם כי לפעמים יהיה צורך בביצוע חלק מהבדיקה בגישה נרתיקית (וגינלית). זוהי בדיקה בטוחה ולא פולשנית, שאינה מסכנת את האם, את ההיריון או את העובר.

סקירה באמצעות אולטרה סאונד היא אמצעי אבחון מקובל להערכת התפתחותו התקינה של העובר. סריקת האולטרה סאונד יעילה באבחון מומים ובמקרים מסוימים מסוגלת להצביע על סמנים המרמזים על בעיה בחומר הגנטי של העובר, אשר מכונים "סמנים רכים".

הבדיקה הבסיסית מתבצעת בהתאם להנחיות משרד הבריאות וכלולה בסל הבריאות הממלכתי.

מה מודדים או בודקים בסקירת מערכות מאוחרת?

בסקירת מערכות מאוחרת בודקים את מצג ומנח העובר, מיקום השלייה, מספר כלי הדם בחבל הטבור, כמות מי השפיר, דופק ותנועות העובר.

כמו כן נמדדים:

• קוטר דו רקתי של הגולגולת המכונה  BPD

• היקף הראש המכונה  HC

• היקף הבטן המכונה  AC 

• אורך עצם ירך אחת המכונה  FL 

בנוסף נבדקים האיברים הבאים:

• גולגולת ומוח בחתך רוחבי: צורת הגולגולת בחתך רוחב, מוח קטן וציסטרנה מגנה, חדרים צדדיים וכורואיד פלקסוס, קו אמצע.

• פנים: ארובות העיניים, שפתיים.

• חזה: ריאות, תצורת 4 מדורי הלב, מוצא העורקים הגדולים.

• בטן: קיבה, כליות

•  כיס שתן, השרשת חבל הטבור בבטן העובר.

• עמוד השדרה 

סקירת המערכות מבוצעת בהתאם להנחיות משרד הבריאות והאיגוד הגניקולוגי.  סקירת מערכות אינה מאבחנת מומים בחומר הגנטי ולכן אינה מהווה תחליף לסקר הביוכימי (חלבון עוברי) או לדיקור מי שפיר. כמו כן היא אינה מחליפה בדיקות אחרות דוגמת אקו-לב של העובר.

במקרה שבמהלך הבדיקה עולה חשד לבעיה, הרופא המבצע ימליץ על בדיקות נוספות. בהתאם לממצאי סקירת המערכות ייתכן שהאישה ההרה תופנה לייעוץ גנטי, שבו יבחנו אם יש לבצע דיקור מי שפיר, צ'יפ גנטי, אקסום או בדיקות גנטיות נוספות.

מה היא רשלנות רפואית בסקירת מערכות ?

רשלנות רפואית בסקירת מערכות יכולה להתרחש במספר מצבים, ביניהם:

·      החמצה של מומים או סממנים מחשידים בסקירת מערכות: במקרה בו בשל מיומנות ירודה ו/או חוסר זהירות של מבצע הבדיקה, הוחמצו מומים בעובר או סימנים העלולים לרמז על תחלואה של העובר, יכול שייקבע כי מדובר ברשלנות רפואית. ביצוע לקוי של סקירת המערכות יכול להיות עניין טכני (אי ביצוע תמרונים נדרשים עם מתמר העל-קול, אי שימוש בדופלר צבע וכו'), ויכול להיות תוצאה של חוסר זהירות, או חוסר תשומת לב.

·      העדר בירור מומים או סממנים מחשידים שנתגלו בסקירת מערכות: ישנם מקרים בהם כן התגלו בבדיקת האולטרה סאונד ממצאים המחייבים המשך בירור, אך לא ננקטו הפעולות המתחייבות עקב חוסר תשומת לב או חוסר מקצועיות של הרופא הסוקר שזיהה את הממצאים המחשידים. מלבד מומים מולדים ומומים במערכות או באיברים השונים של העובר, עלולים להתגלות בסקירת המערכות "סימנים רכים" – ממצאים שאינם מהווים מום אבל כן קשורים עם עלייה מסוימת בסיכון לתחלואה של העובר ולקיומם של מומים אחרים שלא ניתנים לגילוי בשלב העוברי, כגון פיגור שכלי או תסמונת גנטית. התעלמות מממצאים "רכים" שכאלו, ובוודאי ממומים מולדים, עשויה להיחשב לרשלנות רפואית בהריון.

במקרים בהם לא התגלו מומים מולדים או תסמונות גנטיות בעובר, אשר לו היו מתגלים היו מובילים להמלצה על הפסקת הריון (הפלה יזומה), תהיה להורים עילה לתבוע פיצויים במסגרת תביעת הולדה בעוולה.

·      העדר הפנייה לבדיקת סקירת מערכות מאוחרת : משרד הבריאות ממליץ לאישה הרה לעבור "סקירת מערכות מאוחרת"  מחובתו של רופא הנשים האחראי על מעקב ההיריון, ליידע האישה לגבי בדיקות ההיריון המומלצות, לרבות האפשרות לעבור סקירת מערכות העובר באולטרסאונד, וכמו כן להפנות לבדיקה בהתאם להמלצות משרד הבריאות.

·      אי מתן הסברים לאישה: על הרופא שמבצע סקירת המערכות, ליידע האישה בממצאים השונים שהתגלו בסקירה, לציידה בדוח מתאים ובמידת הצורך ליצור קשר עם הרופא המטפל של האישה ההרה ולדווח לו ישירות על הממצאים החריגים. הן בנייר העמדה של החברה הישראלית לאולטרה-סאונד במיילדות וגינקולוגיה והן בחוזר משרד הבריאות, נקבע כי מחובתו של רופא הנשים האחראי על מעקב ההיריון של האישה, לעקוב אחר תוצאות סקירת המערכות ולהפנות האישה להמשך בירור בהתאם לצורך ולהמלצות בדוח הסקירה (כמו למשל ייעוץ גנטי, אקו לב עוברי או סקירה מכוונת).

משרדנו ייצג מאות מקרים של רשלנות בסקירת מערכות. בחלק מן המקרים הוחמצו מומים משמעותיים שניתן היה לאבחן אותם בקלות במעמד ביצוע סקירת מערכות ובחלקם אובחנו מומים או סממנים מחשידים אולם האישה לא הופנתה להמשך בירור ולא בוצעות הפעולות המתבקשות.

משרדנו הגיש תביעה כנגד שירותי בריאות כללית ובית חולים "הלל יפה" במסגרת ת.א 6287-05-18 בעניין רשלנות הרופא שביצע את הסקירה, במהלכה אבחן חסר של כליה אחת, תחת המלצות נרשם ייעוץ גנטי ואקו לב אולם לא ניתנה הפנייה ולא נעשה מעקב כראוי. לאחר הלידה הילד אובחן עם תסמונת גנטית (קליינפלטר) שאלמלא האישה הייתה מופנית להמשך בירור שכולל ייעוץ גנטי ומי שפיר, ניתן היה לאבחן את התסמונת ולבצע הפסקת הריון. התיק הסתיים בהליך גישור מוצלח ובקבלת פיצוי בסך של כ-3,000,000 ₪.  

משרדנו הגיש תביעה נגד רופא פרטי שביצע את הסקירה במסגרת ת.א 54481-05-15 שהתרשל בביצוע 3 סקירות מערכות במהלכן לא סקר כנדרש את עמוד השדרה לכל אורכו ורוחבו. כתוצאה מרשלנות זו, היילוד אובחן לאחר הלידה עם מום קשה בעמוד השדרה אשר מתבטא בחסר משמעותי בעמוד השדרה, הוא נזקק לצנתרים וחוקנים למשך כל ימיו. ההליך הסתיים בהליך גישור מוצלח ובקבלת פיצוי להורי הקטין בסך של כ-2,500,000 ₪.