סיבוכי פגות

פגות, היא לידה שמתרחשת לפני שבוע 37 להריון, ומלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים רבים ליילוד. מתוך כך, כ-5% מהפגים, נולדים לפני שבוע 28 להריון. לפי משרד הבריאות בישראל, אחת מכל 14 לידות היא לידת פג. לידת פג עלולה להיות קשורה עם תחלואה קשה, נזקים מוחיים ושיתוק מוחין ובמקרים מסוימים מוות של הפג. בהקשר זה, רשלנות רפואית יכולה להתרחש במס' מצבים:

אבחון וטיפול לפני הלידה:

העדר נקיטת אמצעים למניעת לידה מוקדמת ואי-אבחון של גורמי סיכון לפגות: העדר זיהוי ואבחון גורמי סיכון ללידה מוקדמת שמובילה לפגות, כגון לחץ דם גבוה, סוכרת הריון, או זיהומים, יכול להוביל ללידה מוקדמת שלא נמנעה.
טיפול לקוי בנשים בסיכון ללידה מוקדמת: טיפול לא יעיל או מאוחר בסיכונים לפגות, כגון אי-מתן טיפול תרופתי, העדר תפר צווארי על אף אינדיקציה, אי אשפוז מניעתי, אי מתן הפניה למרפאת הריון בסיכון ועוד.
אי-מתן זריקת צלסטון: אי-מתן זריקת בטאמתזון (צלסטון) במקרים בהם קיים סיכון גבוה ללידה מוקדמת, עלול להוביל לסיבוכים נשימתיים אצל התינוק.

טיפול במהלך הלידה:

ניהול לקוי של הלידה המוקדמת: טיפול לא נכון במהלך הלידה, כגון שימוש בתרופות לא מתאימות או טכניקות ניהול לידה לא נכונות, יכול להחמיר את מצב היילוד.
אי-הכנה נאותה של צוות רפואי: חוסר הכנה של צוות רפואי מיומן לטיפול בתינוק פג, יכול להוביל לטיפול לקו

טיפול לאחר הלידה:

טיפול לקוי ביחידה לטיפול נמרץ ליילודים (NICU): טיפול לא נכון ביחידה לטיפול נמרץ ליילודים, כגון אי-מתן תמיכה נשימתית מתאימה, הזנה לקויה, או טיפול בזיהומים לא יעיל, יכול להוביל לסיבוכים חמורים.
אי-מעקב אחר מצב התינוק: אי-מעקב קפדני אחר מצב התינוק, יכול להוביל להחמרה בסיבוכים קיימים או להתפתחות סיבוכים חדשים.

על מנת להוכיח רשלנות רפואית במקרה של סיבוכי פגות, יש להראות:

שהרופא או הצוות הרפואי חרגו מסטנדרט הטיפול הרפואי המקובל.
שהרשלנות הרפואית גרמה נזק ישיר לתינוק.

משרדנו ייצג לקוחות רבים בתביעות רשלנות רפואית, יילודים שנותרו עם סיבוכי פגות קיצוניים ומשמעותיים.

תביעה שהגיש משרדנו לבית משפט מחוזי לוד כנגד קופ"ח כללית במסגרת ת.א. 22096-06-18 עניינה רשלנות של רופא מעקב ההריון אשר התעלם מהקליניקה של התובעת וממבנה רחם ייחודי, "דו קרני", שנצפה עוד בשבוע 5 להריון וחייב, בהתאם לחוזר המנהל הכללי, מטעם משרד הבריאות, מס' 15/11 הפניית האישה אל מרפאת הריון בסיכון ונקיטת מלוא האמצעים על מנת למנוע לידה מוקדמת.

רופא קופ"ח התעלם ברשלנותו ממצא זה, ההיריון של התובעת התנהל כהריון בסיכון נמוך והתובעת ילדה יילוד בשבוע 29, במשקל 500 גר' בלבד שסובל מסיבוכי פגות קיצוניים אשר מתבטאים בנכות צמיתה קשה.

במקרה זה, משרדנו הצליח להשיג הסדר פשרה בסך של 5,000,000 ₪ (לאחר ניכויי ביטוח לאומי).

מקרה נוסף בו הגיש משרדנו תביעה לבית משפט כנגד קופ"ח כללית במסגרת ת.א. 54798-06-22, עניינה רשלנות של רופאי נשים בקופ"ח מכבי שהתעלמו ברשלנותם מהיסטוריה רפואית של התובעת, ניתוח קוניזציה שטומן בתוכו סיכון לקיצור צוואר הרחם במהלך ההריון, למרות זאת, לתובעת לא נמדד צוואר הרחם באופן תכוף במהלך הריונותיה, התובעת לא הופנתה להריון בסיכון, לא הוצע ולא נשקל תפר צווארי, מתן פרוגסטרון ומתן אמצעים שיש בהם כדי למנוע לידה מוקדמת. התובעת הרתה פעמיים, כשאחד מהריונותיה היה הריון תאומים ולמעשה, כתוצאה מרשלנות מתמשכת של רופאי נשים בקופ"ח, התובעת עברה 2 לידות שקטות בשבוע 24 ואיבדה 3 יילודים.

במקרה זה, משרדנו הצליח הסדר פשרה לטובת התובעת במסגרת הליך גישור מוצלח שהתקיים.