השארת שליה ברחם

המצב של השארת שליה ברחם (או בלועזית Retained Placenta) מתרחש כאשר לאחר הלידה, חלק מהשליה נשאר ברחם ולא מופרש החוצה. מצב זה יכול להתרחש לאחר לידה רגילה או ניתוח קיסרי, והוא מהווה סיכון בריאותי חמור. מצב זה דורש טיפול מיידי כדי למנוע סיבוכים חמורים, כגון זיהומים, דימומים מסוכנים, פגיעות ברחם, היווצרות צלקת, פגיעות באיברים פנימיים של האם וקושי להרות בעתיד. בהקשר זה, רשלנות רפואית יכולה להתרחש במספר מצבים:

·      היעדר מעקב רפואי אחרי הלידה:לאחר הלידה, במקרים רבים ובייחוד כאשר עולה חשד להיוותרות שארית שליה ברחם, יש לבצע בדיקות אולטרה סאונד או בדיקות אחרות לאיתור של שארית שליה. אם לא בוצע מעקב אחרי הלידה כדי לוודא שהשליה יצאה במלואה, הדבר עשוי להיחשב כרשלנות רפואית. כל ממצא של דימומים חריגים או תסמינים אחרים צריך להיות מנותח במהירות, ואם לא בוצע טיפול מידי, ייתכן ומדובר במחדל .

·      החמצת האבחון של השארית שליה: לאחר הלידה, אם ישנם סימנים לדימומים חריגים או חום גבוה שלא נבדקו כראוי, זה יכול להצביע על הימצאות שליה ברחם. אם הרופא לא ביצע את הבדיקות הנדרשות, כמו אולטרה סאונד או בדיקות אבחנתיות, זה יכול להיחשב כרשלנות.

·      היעדר טיפול מיידי: אם לאחר הלידה עולה חשש להימצאות שליה ברחם (בעקבות דימומים חריגים או סימני זיהום), יש לנקוט בפעולה רפואית מיידית להוצאת השליה. אי מתן טיפול מיידי, כמו ניתוח דחוף להוצאת השליה או טיפול תרופתי, עשוי להיחשב כרשלנות.

·      החמצת סיכון או סיבוך אפשרי: אם יש סיכון מוגבר להישארות שליה ברחם (לדוגמה, אם היו סיבוכים במהלך הלידה או אם מדובר בנשים עם שליה חודרנית או בעיות אחרות), יש לבצע מעקב צמוד יותר אחרי הלידה. אם הרופא לא עשה את המעקב הנדרש או לא הפנה את המטופלת להמשך טיפול במידת הצורך, מדובר ברשלנות.

כדי להוכיח רשלנות רפואית במעקב הריון במקרה זה, יש להראות:

·      שהרופא המטפל חרג מסטנדרט הטיפול הרפואי המקובל במקרה של השארת שליה ברחם.  

·      שהרשלנות הרפואית גרמה נזק ישיר לאם, נזק זה עשוי לכלול זיהום, הידבקויות או פגיעה בלתי הפיכה ברחם.