היפרדות שיליה

היפרדות שליה (Abruptio Placentae) היא מצב שבו השיליה נפרדת מהדופן הפנימית של הרחם לפני הלידה. זהו מצב רפואי חמור שמסכן את האם והעובר ויכול לגרום לסיבוכים משמעותיים במהלך ההריון והלידה. ההיפרדות יכולה להתרחש באופן חלקי או מלא, ובמקרים חמורים עשויה להוביל לדימומים פנימיים משמעותיים, אובדן דם, מצוקה עוברית, או סיכון למוות עוברי.

היפרדות שליה יכולה להיגרם ממספר גורמים, בהם יתר לחץ דם (היפרגליקמיה) או רעלת הריון, טראומה או פגיעות פיזיות, לידה מרובת ילדים או מספר הריונות קודמים, גיל מתקדם של האם, או סיבוכים במהלך ההריון כמו היפרדות מוקדמת של השליה או היפרדות שליה חלקית. בהקשר זה, רשלנות רפואית יכולה להתרחש במספר מצבים:

·      החמצה או איחור באבחן של היפרדות שליה: אם הרופא לא זיהה את המצב בזמן, לדוגמה אם דימומים או כאבים חמורים לא הוזהרו, או אם לא בוצע בדיקת אולטרה סאונד או בדיקות נוספות שהיו יכולות לגלות את ההיפרדות שליה, הדבר עשוי להיחשב כרשלנות רפואית. ניהול לקוי של סימנים קליניים עלול לגרום להחמרת המצב ולסיכון לעובר ולאם.

·      היעדר טיפול מיידי או טיפול לא מתאים:היפרדות שליה דורשת טיפול מיידי ופעולה רפואית דחופה. אם לא בוצע טיפול בזמן, כגון ניתוח קיסרי מיידי או טיפול בניהול נוזלים או חמצן לאם, הדבר עשוי להוות רשלנות רפואית. כמו כן, אם לא ננקטה התערבות כירורגית במועד (כגון ניתוח קיסרי במקרים של מצוקה עוברית), זה עלול להחמיר את המצב.

·      החמצת סיכון מוקדם:כאשר קיימת סיכון מוגבר להיפרדות שליה (למשל, בשל היסטוריה של יתר לחץ דם, רעלת הריון או טראומה), יש לנקוט במעקב רפואי צמוד יותר. אם הרופא לא ביצע את המעקב הנדרש, ולא הפנה את ההריון למעקב רפואי צמוד יותר, זה יכול להיחשב כרשלנות.

משרדנו הגיש תביעה כנגד בית חולים "וולפסון" במסגרת ת.א. 21618-03-17 בשל רשלנות רפואית באבחון וטיפול היפרדות שליה. האישה ההרה הגיעה באמצעות מד"א אל בית החולים כשהיא כאובה וסממנים שמעידים על חשד להיפרדות שליה. למרות סממנים ברורים ובדיקת ניטור לב העוברי שאישררה את החשד להיפרדות שליה, האישה הופנתה לניתוח קיסרי כעבור מס' שעות. כתוצאה מרשלנות, נולד יילוד עם נזק בלתי הפיך. ההליך הסתיים במסגרת פשרה בבית משפט בסכום הולם לטובת הקטין.