בדיקות גנטיות

בדיקות גנטיות הן חלק חשוב לפני ובמעקב הריון ומיועדות לזהות בעיות גנטיות פוטנציאליות אצל העובר. כיום ישנם סוגים שונים של בדיקות גנטיות שניתן לבצע לפני ובמהלך ההריון כדי לוודא שהעובר בריא וללא נשאות למחלה גנטית. בדיקות גנטיות הן חלק אינטגרלי מהמניעה והאבחון המוקדם של בעיות בריאותיות או גנטיות שעשויות להיגרם לעובר.

בדיקות גנטיות כוללות בדיקות סקר גנטיות כלליות, בדיקה לזיהוי נשאות למחלות גנטיות, בדיקות לקביעת קבוצת דם ורגישות למחלות מסוימות. הן כוללות בין היתר גם בדיקות גנטיות לעובר כגון בדיקת סקר טרימסטר ראשון ושני, דיקור מי שפיר, בדיקות סיסי שליה, צ'יפ גנטי ואקסום. בהקשר זה, רשלנות רפואית יכולה להתרחש במספר מצבים:

·       אי ביצוע בדיקות גנטיות לאם או לעובר במקרים של סיכון גבוה: אם לאם יש היסטוריה גנטית משפחתית של מחלה תורשתית, או אם יש מידע רפואי המעיד על סיכון גבוה למומים גנטיים בעובר, והצוות הרפואי לא ביצע את הבדיקות הגנטיות המתאימות, זה עשוי להיחשב לרשלנות.

·      חוסר יידוע להורים על האפשרות לבצע בדיקות גנטיות: אם הצוות הרפואי לא הסביר להורים את האפשרות לבצע בדיקות גנטיות או לא נתן להם את ההזדמנות לבחון את האפשרויות הגנטיות השונות לפני או במהלך ההריון, זה עשוי להוות רשלנות. יש חשיבות רבה בהסבר לאם ולהורים על האפשרויות והסיכונים, בין אם מדובר בבדיקה פרטית ובין אם על חשבון משרד הבריאות.

·      אי ביצוע בדיקות אבחנתיות כאשר הסיכון היה ידוע: כאשר יש סימנים שיכולים להצביע על בעיה גנטית בעובר (כגון ממצאים בסקר טרימסטר ראשון או שני), והצוות הרפואי לא ביצע את הבדיקות האבחנתיות הדרושות (כגון דיקור מי שפיר או בדיקות סיסי שליה, צ'יפ גנטי או אקסום) כדי לבדוק את הבעיה, הדבר עשוי להיחשב לרשלנות.

·      הסכמה לא מספקת או חוסר הסבר על סיכונים:במידה והאישה לא קיבלה את המידע המלא לגבי הבדיקות הגנטיות האפשריות והסיכונים שבלא ביצוען, הדבר עשוי להיחשב כרשלנות. הצוות הרפואי חייב להסביר את הסיכונים באופן ברור כדי להבטיח שההורים מבצעים החלטה מדעת.

כדי להוכיח רשלנות רפואית במעקב הריון במקרה זה, יש להראות:

·      שהרופא המטפל חרג מסטנדרט הטיפול הרפואי המקובל במקרה של מעקב הריון והצורך בהפניה או ביצוע בדיקות גנטיות.  

·      שהרשלנות הרפואית גרמה נזק, למשל אם נגרם נזק לעובר עקב מום גנטי שלא אובחן במהלך ההיריון.