קיצור צוואר הרחם

קיצור צוואר הרחם הוא מצב שבו צוואר הרחם מתקצר באופן חריג במהלך ההריון, דבר שמעיד על סיכון ללידה מוקדמת או הפלה מאוחרת. צוואר הרחם תומך בשמירה על ההריון ומונע לידה מוקדמת, ובמקרים בהם קיים קיצור, האישה עלולה להיות בסיכון גבוה יותר ללידה לפני הזמן.

קיצור צוואר הרחם עשוי להתרחש כתוצאה ממספר סיבות, כולל בעיות רפואיות קודמות, פרוצדורות פולשניות ברחם (למשל קוניזציה) הריונות קודמים עם לידות מוקדמות, או שינויים אנטומיים במבנה הרחם. כאשר קיצור צוואר הרחם לא מאובחן בזמן או לא מטופל כראוי, זה יכול להוביל ללידה מוקדמת או לסיבוכים אחרים. 

כיצד מודדים את צוואר הרחם?

צוואר הרחם נמדד בבדיקת אולטרה-סאונד נרתיקית רגילה. לעיתים ניתן למדוד אותו גם בבדיקת אולטרה-סאונד בגישה בטנית. כלומר, מדובר בבדיקה פשוטה, זמינה ובטוחה.

מתי צוואר הרחם נחשב מקוצר?

הסף המקובל הוא כאשר צוואר הרחם מתחת 25 מ"מ, זה נחשב כקיצור של צוואר הרחם אשר מעלה את הסיכון ללידה מוקדמת.

מתי מודדים את צוואר הרחם?

מקובל למדוד את צוואר הרחם במהלך סקירת המערכות וכן בכל תלונה אשר מחשידה לאפשרות של לידה מוקדמת כגון לחצים, כאבי בטן וצירים. את מדידת צוואר הרחם מקובל לעשות החל מסוף השליש הראשון ועד שבוע 34. לאחר שבוע 34, אין טעם במדידת צוואר הרחם.

מה ניתן לעשות כאשר מזהים קיצור של צוואר הרחם?

כאשר מזהים קיצור של צוואר הרחם מתחת 25 מ"מ יש להתחיל טיפול מניעתי. ההמלצה המקובלת הינה טיפול מניעתי על ידי נרות פרוגסטרון. מדובר בטיפול חשוב מאוד, בטוח, שהוכח כיעיל למניעת לידה מוקדמת בנשים אשר נמצא אצלן קיצור של צוואר הרחם.

בנוסף, במקרים מסוימים, ניתן לבצע תפר צווארי, אשר מתבצע תחת הרדמה כללית בין שבועות 12-14.

ישנם עוד אמצעים שהרופא עשוי להמליץ עליהם כתלות בגורמי סיכון נוספים, בקיומם של צירים מוקדמים ובמידת הקיצור והפתיחה. אמצעים או יכולים לכלול בין היתר שימוש בתרופות לעצירת צירים, זריקות להבשלת ריאות העובר, מגנזיום למניעת סיבוכי פגות, תפר צווארי ועוד.

בהקשר זה, רשלנות רפואית יכולה להתרחש במספר מצבים, לדוגמא:

·      חוסר בזיהוי מוקדם של קיצור צוואר הרחם – קיצור צוואר הרחם לא תמיד גורם לתסמינים מובהקים, ולכן חשוב מאוד שהרופא יבצע מדידות של צוואר הרחם בסקירות מערכות ובתדירות תכופה יותר אם קיימים גורמי סיכון כמו הריונות קודמים עם לידות מוקדמות. אם הרופא לא ביצע את הבדיקות הדרושות או לא הבחין בסימנים המקדימים, יש בכך חשש לרשלנות רפואית.

·      אי מתן טיפול מונע במצב של קיצור צוואר הרחם – במקרים בהם זוהה קיצור צוואר הרחם, קיימת אפשרות לטפל בכך בעזרת טיפול מונע, כגון תפר צוואר הרחם או טיפול תרופתי למניעת לידה מוקדמת. אם הרופא לא נקט בפעולות הדרושות לטיפול במצב, הדבר עשוי להוות רשלנות רפואית.

·      חוסר במעקב רפואי צמוד – נשים עם סיכון לקיצור צוואר הרחם, כגון נשים עם היסטוריה של לידות מוקדמות, צריכות להיות תחת מעקב רפואי צמוד. אם הרופא לא עוקב אחרי המצב בצורה מספקת, לא מבצע את הבדיקות הדרושות או לא מתייעץ עם רופאים מומחים, הדבר יכול להיחשב לרשלנות רפואית.

·      אי מתן אזהרות או הסבר לאישה – על הרופא להודיע לאישה על הסיכון הקיים במקרה של קיצור צוואר הרחם ולספק לה את ההסברים הרפואיים המתאימים לגבי הצעדים שיכולים להתבצע כדי למנוע לידה מוקדמת. אם הרופא לא הסביר לאישה את הצעדים הדרושים או לא דאג שתהיה מודעת לסיכון, יתכן שמדובר ברשלנות.

·      בהתפתחות התינוק או בעיות בריאותיות לאם.