מקרה מצער של מות חולה בבית החולים, הביא להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בטיפול בחדר מיון. מדובר בחולה אשר הגיע לבית החולים לאחר הפניה מטעם רופאת משפחה. עם זאת, החולה לא נבדק במשך שעות ארוכות על ידי הצוות הרפואי במקום. דוגמא לכך הייתה אי אבחנה בהתדרדרות במצבו הבריאותי של החולה ואי מניעה ממנו ללכת לשירותים בכוחות עצמו.
השופטים קבעו רשלנות רפואית ראשונה באי פענוח בדיקת הא.ק.ג ואי רישום תוצאותיה על ידי הרופא. חרף העובדה שבדיקת הא.ק.ג קיבלה התייחסות מצד אחד הרופאים, רישום לגבי כך לא פורט ברשומות הרפואיות. לא היה ניתן לדעת מה חשב הרופא בעקבות הבדיקה, ובכלל לגבי מצבו של החולה, מהן ההנחיות שנתן להמשך הטיפול וכדומה (כל זאת כאשר מדובר בחולה המאושפז בבית החולים כבר כ-18 שעות.
באשר ללחץ הדם של המנוח, הנתבעת אישרה כי חרף נפילת לחץ הדם, לא ננקטה כל פעולה מצד הרופאים בבית החולים. בית המשפט קבע כי ירידת לחץ הדם, בהתחשב בערכים אליהם הגיע, הייתה קיצונית. "ברור כי מצב זה חייב התערבות רופא, נוכח מצבו הכללי של המנוח", נכתב בפסק הדין, "היעדר רישום רפואי מותיר בחלל ריק את הנחיות הרופא, ניתוח המצב וכדומה". לכך הוסף כי הרופא המדובר לא הובא על ידי הנתבעת לעדות ולא היה בידיו לשפוך אור על השתלשלות העניינים בפרשה.
