רשלנות רפואית במתן תרופות
רישום תרופות הוא אחד מתפקידיו המרכזיים ביותר של כל רופא ועל אחריותו לבדוק את התאמת התרופה לפגימה הרפואית, התאמתה מול מכלול התרופות של החולה ולוודא אי סתירה ו/או נזק בין מכולל התרופות. ברור כי מתן מרשמי תרופות הוא הכרחי ואין אפשרות ריפוי אחרת.
יחד עם זאת, כיום יותר מתמיד חשוב לתת את הדעת בעת מתן התרופה הן להתאמתה המרבית לתלונה/מחלה/פגימה רפואית והן למכלול מצב החולה. כיום יש לרופאים מידע זמין נגיש שחובה לעשות בו שימוש בעת קבלת החלטה על מתן תרופה. בחלק מקופות החולים כשמנסים ליתן תרופה ומבצעים בדיקה ממוחשבת לא ניתן להדפיס כלל את המירשם במידה והתרופה נוגדת לטיפול תרופתי כרוני אותו מקבל החולה.
מרבית הטעויות בעת רישום התרופות נובעות מחוסר היכרות של הרופא עם גיליונו של המטופל, נטילת תרופות אשר אינן תואמות רגישות בריאותית של החולה, שתי תרופות הנלקחות במקביל כאשר הן אינן יושבות בכפיפה אחת או תרופות מסוימות אשר נטילתן ע"י חולה הסובל ממחלה מסוימת עלולה להביא להחמרת מצבו.
יש לזכור כי בכל תרופה במקביל לפוטנציאל הריפוי קיים גם פוטנציאל לנזק ולעיתים נזק חמור ביותר עד כדי מוות. הצד ההרסני של התרופות עלול לבוא במקום בו התרופה ניתנת שלא לצורך או שהיא ניתנת במינון שגוי ו/או תרופה שהחולה אלרגי אליה.
במשרדנו ישנם תביעות בהם בית המשפט דן בסוגיה במסגרתה נדונה שאלת האחריות של הרופא עת נתן תרופה מסוכנת ו/או לא במינון ואף מקרה שהתובע שלנו טופל בתרופה מסוג אופטלגין – תרופה שכיחה, אשר כלל אינה מצריכה מרשם של רופא. התובע שלנו, היה רגיש לאופטלגין ורגישות זו צוינה בתיקו הרפואי. קרי המידע היה נגיש וידוע לצוות המטפל. בשל הטיפול השגוי לנגרם לתובע נזק חמור והוגשה תביעה כנגד בית החולים.
בית המשפט פסק, כי הרופא המטפל התרשל במהלך הטיפול בתובע. בין היתר קבע בית המשפט, היה על הרופא לעיין בתיק הרפואי של התובע לפני מתן התרופות ולתשאל אותו בעניין רגישותו.
על הצוות הרפואי מוטלת חובת זהירות שמטרתה העיקרית היא להבטיח טיפול מסור ואחראי למטופל.
במקום בו הרופא רשם תרופה בשוגג או לא שם ליבו על רגישות של המטופל לתרופה מסויימת, עלול בהחלט להיות אחראי כלפי הנזק שנגרם בשל התרשלותו.
- כאשר רופא רושם מרשם למטופל, האם ישנה אחריות כלשהי למטופל? (לציין שהוא רגיש למרכיב מסוים? לדייק בפרטים? ועוד).
רופאים רבים, ואף מטופלים אשר נפגעו בגין רשלנות רפואית במתן תרופות, סבורים כי היות ולכל תרופה מצורף גם עלון לצרכן, אין עילה להגיש תביעה בגין רשלנות זו. מדובר אפוא בטעות נפוצה. ראשית, הלכה פסוקה היא כי אין לצפות מכל מטופל ומטופל לקרוא את העלון לצרכן.
הרופא, אשר מודע לפרטים המופיעים בעלון הצרכן, צריך להיות זה אשר מדווח על המידע לחולה. למעשה, חוק זכויות החולה קובע כי רישום תרופה לאדם ללא מתן הסבר מלא אודותיה מהווה למעשה מתן טיפול רפואי ללא הסכמה מדעת. די בכך כדי להקים כנגד הרופא עילת תביעה בגין רשלנות רפואית (כל אימת שנגרם למטופל נזק בשל נטילת התרופה).
- מהם המצבים שבהם מדובר ברשלנות רפואית בעקבות מתן תרופה? (מומלץ להשיב בצורת "רשימה": מינון למשל, תרופה שהיא "חיקוי" של המקור, תרופה לא מתאימה ועוד – האם אלו מצבים שעונים לקריטריון?).
- מתן תרופה לא נכונה עקב חוסר תשומת לב או טעות בשם התרופה או מתן תרופה למטופל הלאנכון
- מתן תרופה שגויה עקב חוסר תקשורת בין הרופאים המטפלים והצוות הרפואי
- רשלנות רפואית בבית מרקחת או רשלנות במתן תרופה על ידי רוקח הן לסוג התרופה או במינון התרופה
- התעלמות מעברו הרפואי של המטופל או מגורמי סיכון המהווים התוויה חד משמעית נגד מתן התרופה
- התעלמות מרגישות של מטופל לתרופה מסויימת או לרכיב בתרופה
- מתן תקופה במינון לא מקובל. לעניין זה יש לציין כי יכולה להיות תביעת רשלנות רפואית בשל מינון גבוה מידי של תרופה וכן תביעת רשלנות רפואית בגין מינון נמוך מידי של תרופה
- היעדר הדרכה למטופל בדבר אופן לקיחת התרופה ו/או מתן הדרכה לקויה
- במקרים של תרופות מסכנות חיים כגון קומדין/קלסן /היפרין לדילול דם חובה לבצע ניטור שוטף וקבלת יעוץ מרופה מומחה טרם מתן התרופה ובמהלך נטילתה לבצע מעקב שוטף ומבוקר להשלכותיה
- התעלמות מתרופות אחרות אותן נוטל המטופל
- רשלנות רפואית בהתאמת התרופה למטופל נוכח נסיבות העניין (גיל, מצב בריאותי, אוכלוסיות בסיכון, כגון נשים הרות , תינוקות ועוד)
- רשלנות רפואית במעקב רפואי לאחר מתן תרופה, כגון: היעדר המלצה על בדיקות דם לבחינת תפקודים שונים וכו' (במיוחד לגבי תרופות עם תופעות לוואי ידועות או מטופלים בסיכון)
- נטלתי תרופה על פי הוראות הרופא והתחלתי להרגיש תופעות לוואי קלות (כאבי ראש למשל, או תופעות לוואי ידועות). מלבד הפסקת הטיפול בתרופה, מה עליי לעשות? האם מדובר ברשלנות רפואית?
רופא אשר רושם למטופל תרופה מסוימת מעוניין לסייע לו לשפר את מצבו הבריאותי. ואכן, תרופות רבות מקלות על סבלם של מטופלים ומקצרות את הליכי החלמתם. עם זאת, תרופות רבות חושפות את המטופל גם לתופעות לוואי שונות. תופעות לוואי אלו עלולות לגרום לאי נוחות, כאב, סבל ובמקרים קיצוניים אף לפגיעה ממשית (לרבות מוות). אי לכך, רופא אשר רושם למטופל תרופה חדשה, חייב לוודא כי המטופל מודע לכל הסיכונים ותופעות הלוואי הכרוכים בנטילת תרופה זו. כמו כן, על הרופא ליידע את המטופל בנוגע לסיכויי הצלחתה של התרופה ולקבל את הסכמתו לנטילת התרופה. זאת ועוד, הרופא צריך לדאוג שהמטופל יודע כיצד ליטול את התרופה, באיזו תדירות והאם ישנם תנאים נוספים. בהנחה כי הנ"ל הוסבר לחולה ואף נירשם כך, לא תחול רשלנות רפואית על הרופא בשל תופעות לוואי אשר חלפו.
יצוין כי רופא אינו יכול לצאת ידי חובתו על ידי פירוט הסיכונים בדרך אגב ולא באופן מפורט וברור. קל וחומר הדברים אמורים כאשר המטופל ביקש לדעת מהם הסיכונים הנובעים מנטילת התרופה ואו במקרים בהם נגרמה למטופל נכות של ממש כתוצאה מנטילתה של התרופה. חשוב לדעת כי מוטל על הרופא ליידע את המטופל גם בנוגע לתופעות לוואי נדירות, שכן המטופל מעוניין לדעת גם עליהן אף אם הן אינן שכיחות.
- ברשלנות רפואית, באילו סיבוכים בדרך כלל מדובר לאחר נטילת התרופה?
התנגשות של מספר תרופות יחד, עלולה לגרום נזק לחולה. באם הרופא המטפל לא השכיל להתעדכן בהיסטוריה הרפואית של המטופל, הוא מעמיד אותו בסכנה. בייחוד במקרים בהם המטופל נותן מספר תרופות באופן קבוע.
למספר אוכלוסיות ההתאמה של הטיפול התרופתי חייבת להיעשות בהשגחה יתרה של הרופא או הרוקח (לתרופות ללא מרשם
מקובל להגביל באופן משמעותי מתן תרופות לנשים בהריון.
טיפול תרופתי בתינוקות – הפעילות האנזימטית של תינוקות שונה משל מבוגרים, פרוק תרופות מתבצע בקצב ובצורה שונה. למשל מתן תרופה ללא מרשם כדוגמת אספירין עלול להיות קטלני עבור תינוקות במצבים מסוימים.
טיפול תרופתי בחולים הסובלים ממחלות בכבד או בכליות או ממחלות כרוניות אחרות – רוב התרופות מתפרקות בכבד, חלקן מופרשות על ידי הכליות. במצבים של כשל בתפקודי הכבד או של הכליות יש להפחית את מינון התרופה בהתאם.
טיפול תרופתי במצב של ריבוי תרופות – בכל מקרה של נטילת מספר תרופות במקביל עלול להיוצר אינטראקציות על רקע תחרות בפינוי התרופה: אם רמות התרופה בדם עולות יש להפחית את המינון. אם עקב אינדוקציה של האנזים המפרק את התרופות הרמות של התרופות נמוכות מהמתוכנן, יש להגדיל את המינון.
טיפול תרופתי בקשישים – סיכוי באוכלוסייה זו של ירידה בתפקודי כבד וכליות יחד עם נטילה כרונית של מספר תרופות מחייב זהירות יתרה.
- עד כמה כתב היד של הרופא צריך להיות ברור?
סיבות נפוצות לרשלנות רפואית במתן תרופות הינן מרשמים הכתובים באופן לא ברור (כתב יד לא קריא המהווה קצר בתקשורת בין הרופא לבין הרוקח), תרופות המוגשות שלא באריזתן המקורית, עומס עבודה המוטל על הרופאים ומתן תרופות אגב חוסר ריכוז או תשומת לב.
מן הפסיקה ידועים מקרים של נטילת אנטיביוטיקה במינונים לא נכונים או מקרה שבו רופא המליץ על נטילת תרופה שנרכשה בחו"ל ולא מאושרת בישראל. במידה והוכח קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לנפגע לבין מרשם התרופה, קיימת עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.
לא בכדי עברה מערכת הבריאות למתן מרשמים ממוחשבים. מרשם ממוחשב מונע תקלות במקרה של כתב יד לא קריא או שמות דומים מדי של תרופות ומאפשר בקרה נוספת בבית המרקחת. כך שאם הברקוד שעל האריזה אינו תואם לברקוד של המרשם, הרוקח יקבל התרעה. אם הרופא מתעקש לספק למטופל מרשם בכתב יד , הוא חושף עצמו לאפשרות של רשלנות רפואית ועליו לתת את הדין במקרה של נזק.
- מה הדין בתביעות מסוג זה? האם המטופל זוכה לפיצויים? האם הרופא סופג עונש?
רשלנות רפואית במתן תרופות הינה עבירת פזיזות ורשלנות כעולה מסעיף 338(א) לחוק העונשין הקובע כי "העושה אחת מאלה בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, דינו – מאסר שלוש שנים… (7) נותן טיפול רפואי או כירורגי לאדם שהתחייב לטפל בו; (8)מוכר, מספק, נותן או מפעיל תרופה או חומר מרעיל או מסוכן".
משרדנו מגיש תביעות רשלנות רפואית גם בנושא זה, כאשר ללקוח נגרם נזק בגין נטילת תרופות לא מתאימות או במינון שגוי, נגד המוסד הרפואי, הרופא או הרוקח. בטרם משרדנו מגיש את התביעה אנו מתייעצים עם רופא מומחה בתחום נשוא הפגיעה ותומכים את התביעה בחוות דעת רפואית המאושרת על ידו.
לשם ביסוס תביעה ברשלנות רפואית מומלץ להיוועץ עם עו"ד המומחה בתחום רשלנות רפואית ע"מ להעריך סיכויי התביעה.
ערך רב ישנו גם למסמכים הרפואיים העוסקים בעניין התביעה לרבות גיליונות רפואיים, תיעוד רפואי מפורט ומרשמי התרופות כולל קבלות שנתקבלו ברכישתן.
- האם רוקח יהיה אחראי על חלוקת תרופות שגויה?האחראיות המשפטית לנזקים אינה מתחילה ואינה גם מסתיימת ברופאים בלבד. מכך, גם רוקח שחילק תרופה באופן שגוי עלול להימצא רשלן ומכך להיות אחראי לפיצוי מקבל התרופה.ואמנם בתי המשפט, קבעו לא פעם ולא פעמיים, כי חלוקת תרופות כאמור היא רשלנות ואף פסקו סכומי פיצויים משמעותיים לתובעים במקרים הללו.
