המקרה שמטופל במשרדנו: בסוף שנת 2005 הגיע יולדת לבית החולים במרכז הארץ אשר למרות הרישום על רגישות החולה לתרופה (מסוג אופטלגין) ואף שנכתב בצמיד שעל כף ידה דבר רגישותה, ניתנה הוראת רופאה על מתן התרופה האסורה וכתוצאה ממתן תרופה זו נגרמה לחולה נזק בלתי הפיך ונכות ממנה היא סובלת עד היום.
החולה הגיעה למשרדנו אשר הגיש תביעת רשלנות בבית המשפט נגד בית החולים.
בית המשפט הביע לא אחת עמדתו כי על מוסד רפואי להקפיד להתייחס בכובד ראש לרגישות החולים לתרופות שניתנות להם וליידע הצוות הרפואי המטפל.
שכנוע יולדת לבצע קשירת חצוצרות מיד לאחר ניתוח קיסרי – הסכמה מדעת
המקרה: בת 32 ששוכנעה לבצע קשירת חצוצרות לאחר שילדה את בתה בבית חולים וולפסון קיבלה פיצוי בסך 130 אלף שקל מבית החולים.
היולדת הגיעה לבית חולים וולפסון כדי ללדת את בתה השלישית. בעת שהכינו אותה לניתוח קיסרי נשאלה היולדת כמה פעמים אם ברצונה לבצע קשירת חצוצרות, אולם היא סירבה בתוקף. לאחר שהעובר יצא לאוויר העולם ובעודה שוכבת על שולחן הניתוחים אמר לה המנתח כי היא עלולה שלא לשרוד ניתוח קיסרי נוסף והציע כי תשקול שוב ביצוע קשירת חצוצרות בעודו מוסיף המשפט "למה את חושבת כולכך הרבה". היולדת המבוהלת שנחרדה מדברי הרופא הסכימה וחתמה על טופס ההסכמה לניתוח. אחרי הלידה היולדת הרגישה מרומה ונכנסה לדכאון על שגרמו לה לחתום על טופס הסכמה לניתוח. דברי המנתח גרמו לה פחד וחרדה שלא במקומם ובסיטואציה שנוצרה נאלצה לחתום ללא שיקול דעת.
הצעירה פנתה למשרד עורכי דין ג. קרנר וזו הגישה תביעת רשלנות נגד בית החולים.
מסקנות: על מיטת הניתוחים, כשבטנה של היולדת פתוחה והרופא מבצע מניפולציות שונות הגורמות לתחושות לחץ ואי נוחות, אין היולדת במצב שהיא יכולה להסכים מדעת על ניתוח הקשירה.
