עו"ד קרנר מסבירה כי יש לתת למטופל את ההסברים הבאים:
אבחנה רפואית על מצבו.
הסבר על המהות, המטרה, התועלת הצפויה מהטיפול המוצע והסיכוי להצלחת הטיפול;
סיכונים וסיבוכים הכרוכים בטיפול המוצע, ובכלל זה תופעות לוואי, כאב ואי נוחות העלולים להיגרם כתוצאה מהטיפול;
סיכויים, סיכונים וסיבוכים אפשריים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי;
עובדת היות הטיפול המוצע בעל אופי חדשני.
דהיינו, ככלל, בכל מצב שאינו מהווה סכנת חיים, יש לתת ליולדת הסברים נאותים בגין ההליך שהיא עומדת לעבור, כולל הסבר הסיבוכים והסיכונים הכרוכים בביצוע הזריקה, ולהציג לה חלופות אחרות לשיכוך כאבים וזאת בטרם החל תהליך הלידה וכל עוד היולדת מצויה במצב בו ביכולתה להפעיל שיקול דעת, לבחון את ההסבר ולהבינו.
כמו כן יש לקבל את חתימתה לפני ביצוע ההליך, בזמן ההכנה ללידה ולא בעת מצב לידה מתקדם במהלכו כבר סובלת דנה מצירים כואבים יחסית תכופים המשבשים את שיקול דעתה! (למען הזהירות יובהר כי לא בכל שלב ניתן ליתן את זריקת האפידורל).
במקרים בהם אלו לא התקיימו, ניתן לטעון שלא הייתה הסכמה מדעת, ולהגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה ככל שאירע נזק ליולדת ו/או ליילוד כתוצאה ישירה מזריקת האפידורל .
עו"ד קרנר גלית מציינת בעניין זה כי לכאורה, החוק מחייב את העוסקים ברפואה לשמור על זכותו של החולה למידע, אבל בפועל, ככל הנראה בשל עומס ו/או לחץ ו/או אי קיום נהלי בית החולים, הצוות הרפואי לעיתים קרובות מידי נמנע ממתן הסבר לחולה כמתחייב. לעיתים קרובות הרופאים מבקשים מהאחיות לעשות זאת במקומם והפרקטיקה של החתמת חולה על טופס הסכמה זמן קצר לפני טיפול או במהלכו עדיין קיימת. פעמים רבות אנו נתקלים במצב בו החולה כבר בחדר ניתוח, ומוחתם על טופס שניה לפני כניסת המנתח, ללא קבלת הסבר ראוי וכנדרש ו/או לעיתים מוחתמים לקוחות באמצע ניתוח בהרדמה חלקית או לידה קיסרית….
עו"ד קרנר מסבירה שמרבית טפסי ההסכמה מדעת כתובים בשפה אותה החולה הממוצע אינו מבין תוך עשיית שימוש במונחים רפואיים, הם מכבירים פרטים על סיכונים לנכות ולמוות, וכתובים רק בשפה העברית תוך התעלמות מדוברי שפות אחרות.
