חובות הזהירות המוטלות על הרופא כלפי המטופל שלו

– מסירת מידע בדבר הטיפול הרפואי המוצע
– הסיכונים והסיבוכים המהותיים הכרוכים בקבלת הטיפול או בהימנעות ממנו

לעיתים, במסגרת הטיפול הרפואי התשאול והשיחה עם החולה שוכח הרופא או לא מקפיד לפרט או לתעד את כל המידע/אפשרויות הטיפול הרפואי והסיכונים והסיבוכים האפשריים. לכן, אגב פסק דין שניתן במסגרת ניהול תביעה שדנה בסוגיה זו (מחוזי (י-ם) ת.א. 5193/03 ד' (קטין) נ קופ"ח מאוחדת ואח' ), נבקש לנצל את הבמה ולהבהיר את  חובת הזהירות המוטלת על הרופא כלפי המטופל שלו :

• מסירת מידע בדבר הטיפול הרפואי המוצע
• הסיכונים המהותיים הכרוכים בקבלת הטיפול או בהימנעות ממנו

במקרה זה הוריו של קטין הגישו תביעה בעילה של "הולדה בעוולה" עקב לידתו של הקטין בלידה מוקדמת, בשבוע ה – 29 להיריון, כשהוא סובל משיתוק מוחלט בשיעור של 100%.

חשוב להבהיר כי החובה המצוינת לעיל, מקורה בסעיף 13 לחוק זכויות החולה, הקובע את מסגרת חובתו של הרופא למסירת מידע בדבר הטיפול הרפואי, הסיכונים והסיבוכים הכרוכים בכך – כאשר הפרה של חובה זו מהווה חריגה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת והפרה של חובתו הרפואית.

אוסיף ואדגיש לטובת הרופאים קוראי המאמר כי ישנה חשיבות מכרעת לכך שהרופא יביא לידיעת החולה את התוצאות היכולות לנבוע מהמצב הרפואי הייחודי (במקרה נשוא התביעה לעובר מלידה מוקדמת) אך עם זאת, מחובתו של הרופא לוודא כי החולה מבין את המשמעות (במקרה התביעה משמעות של היוולדות פג). גם אם מחליט החולה שלא לבצע את הפעולה הרפואית המומלצת (במקרה שפורט מעלה הפלה) חובת הרופא הינה לחזור ולוודא כי החולה מבין את הסכנות שיכולות לנבוע מאי ביצוע הפעולה הרפואית המומלצת (במקרה התביעה לעיל מהמשך ההיריון עם ההתקן התוך רחמי) וכמובן לתאר בכתב ולתעד את ההסבר והתשובה של החולה במדויק ככל הניתן ובלשון פסה"ד (סעיף 13 ) "נקודת המוצא היא התרשומת שערך ד"ר..".

יודגש כי לעניין הרישום הרפואי נטל ההוכחה כי אכן הרופא ביצע את המוטל עליו, והמידע עבר אל החולה מוטלת על כתפי הרופא או המוסד שמסגרתו הם עובדים. הנטל והחובה כמפורט לעיל עולים גם לאור חוזר של מנכ"ל משרד הבריאות מס' 6276 מיום 17.9.1776 (ת 12). בסעיף ו' לחוזר זה נקבע

כדלקמן:

"יש לתעד את פרטי הדיון שנעשה לצורך קבלת ההחלטה הטיפולית. במסגרת זו על הרופא לציין את השיקולים שהביאוהו לבחור בטיפול המסויים. במיוחד כאשר קיימות חלופות טיפוליות.

במקרים שקיימים אצל החולה מצבים המהווים לכאורה הוריית- נגד לטיפול, על הרופא להתייחס לכך ברישומיו ולהבהיר על סמך אילו שיקולים ובאילו תנאים בכל זאת מצא לנכון להורות על הטיפול.

כמו כן חשוב מאוד לסכם את הדיון עם החולה ולתעד את שיתופו בתהליך קבלת ההחלטות. יש לציין גם פרטים משמעותיים בשיחות עם המטופל, כגון אי מסירת מידע מסוים, אם משום שהחולה מבקש שלא לדעת או משום שהרופא חושש שמידע זה עלול להזיק לו; סירוב החולה לטיפול מסוים, הנחיות שניתנו להמשך טיפול, וכד'." )ההדגשות אינן במקור –ג.ק.