אילו מחדלים שכיחים עלולים להיגרם מקבלת אפידורל ?

בעניין זה מסבירה עו"ד קרנר שהמחדל עלול להיווצר בשלבים שונים של שימוש בזריקה:

לדוגמא לפני הזרקת החומר:

1. יש לבדוק את רמת התרומבוציטים (מספר הטסיות בדמה של היולדת). בקבלת תוצאה שנמוכה מ- 100,000 אין אפשרות לתת זריקה עקב בעיות בקרישת דם.
2. יש לבדוק רגישות או אלרגיה של היולדת לחומר אפידורלי.
3. יש להשלים מתן עירוי ליטר נוזלים ליולדת, על מנת למנוע את הורדת לחץ דם לאחר הזריקה.
4. יש לקבל הסכמה מדעת כאמור.

בזמן ביצוע הזריקה:

קיימים מצבים בהם יש מניעה במתן הזריקה: למשל כאשר היולדת מחליטה לקחת אפידורל במועד מאוחר מדי, למשל טרם תחילת לידה פעילה או בסמוך לסיום הלידה. כמו כן במקרים בהם היולדת סובלת מקרישיות דם או נטילת תרופות כגון אספירין בשבוע שקדם ללידה, אסור להזריק לה אפידורל. גם יולדת שסובלת מפריחה, דלקת, פצעים או זיהום באזור הגב התחתון, מי שיש לה בעיות מבניות בגב ובעמוד השדרה, מי שחולה במחלת עצבים או יולדת במצב התייבשות, ואף יולדת שיש לה קעקוע באזור הגב התחתון  – לכל אלו אין להזריק אפידורל.

קיימים מצבים נוספים, מסבירה עו"ד קרנר, בהם משתמשים במינון גבוה מדי של החומר האפידורלי, או שהזריקה בוצעה באופן בלתי מיומן או לאזור לא נכון בעמוד השדרה. אלו יכולים לגרום לנזקים עצביים.

לאחר הזריקה:

יש לקיים המשך מעקב ופיקוח רציף אחר מצב היולדת וערכי לחץ הדם שלה.

יש להשגיח אחר סיבוכים מיידים ומאוחרים, שעשויים להתפתח בעקבות מתן החומר (למשל, חסימת העצבים, שמתבטאת בתופעות של אובדן תחושה, רפיון שרירים, שיבושים בתפקוד המערכת, השולטת על לחץ הדם, ירידה בקצב פעימות הלב ושיתוק שרירי החזה והסרעפת).

תופעות לוואי נדירות הינן דימום וזיהום באזור ההזרקה, שיתוק פלג הגוף התחתון, פגיעה מוחית ובמקרים חמורים אף מוות כתוצאה מהזרקה רשלנית.

אחרי כל אלו יש לעקוב, ואי מעקב יכול להיחשב כרשלנות רפואית בלידה.