כבר בפברואר 2006 נבדק התובע על ידי רופא המשפחה בשל תלונות חמורות על דימומים דרך פי הטבעת, דופק מהיר, אנמיה וחולשה כללית כולל שינוי בהרגלי יציאה וצואה שחורה. עם הזמן התברר שתסמינים אלו הופיעו בעקבות גידול סרטני. לטענת התובע, התסמינים החריגים היו צריכים להדליק אור אדום אצל הרופא המטפל שחייב היה לבצע לאלתר בירור מקיף ומעמיק, מה שהיה מונע שליחת גרורות והתפשטות המחלה לכבד. בפועל- התובע נבדק רק חצי שנה מאוחר יותר אצל כירורג, שהמליץ לחשוב על בירור במעי הדק.
המשך בירור לא מקצועי
לטענת התובע, המשך הבירור היה לא מקצועי והנתבעת התרשלה באופן חמור כשבדיקה שהומלצה על ידי אחד הרופאים לא בוצעה. לטענת התובע, אין רשומה המעידה על המשך מעקב או ניסיון להביא לידי גמר בירור הסיבה לתסמינים הקליניים והמעבדתיים המעידים על פתולוגיה של המעי הדק, כפי שהועלה החשד לראשונה על ידי המומחה הכירורג בקופת החולים מכבי שרותי בריאות, בחודש נובמבר 2006.
התובע טען לרשלנות נוספת של הנתבעת, מכבי שירותי בריאות, בעת שרופא מטעמה הפנה אותו לבצע בדיקת קפסולה (צילום וידאו של המעי באמצעות קפסולה ובה מצלמה זעירה הנבלעת בידי הנבדק. ג.ק.); הבדיקה נערכה בחודש מאי 2007, באיחור רב, ונמצאה תקינה. בחוות הדעת של המומחה מטעמנו, פרופסור יוסף צימרמן, אשר צורפה לכתב התביעה, נקבע כי היה צריך לערוך את הבדיקה בהקדם האפשרי, מספר ימים לאחר אירוע הדמם, מכיוון שאז ישנו סיכוי שהנגע ממשיך לדמם וגם אם הדמם פסק עשוי להימצא עליו קריש דם. לאחר שפסק הדמם הקריש מתפורר והאבחנה קשה ולמעשה – במועד בו בוצעה הבדיקה בפועל הייתה בלתי אפשרית! חוות הדעת של המומחה מטעם התובע קבעה, כי היה על הנתבעת ו/או מי מטעמה לפעול על פי הפרקטיקה הנהוגה ולהמשיך בירור בין היתר באמצעי הדמיה נוספים, שכולם היו זמינים בעת ההיא ולו היו עושים כן, ניתן היה לכרות את הגידול בשלב ההתחלתי, כשעדיין לא התפשט ובטרם נשלחו גרורות לכבד ולחלל הבטן.
הגידול חסם את המעי הדק
"מוצע לאנשים להיות ערניים, לבדוק ולקבל חוות דעת שנייה ושלישית מרופאים נוספים". עו"ד גלית קרנר
התובע טוען כי בדיקת CT בוצעה רק ב-2011 לשם בירור בעיה בכליות, וגם אז ביצועה היה בטכניקה השונה מזו הדרושה לבירור ממצאים במערכת העיכול. רק ביום 11.9.2012, משסבל מחסימת מעיים, הופנה התובע בדחיפות לחדר מיון ובבדיקת CT אובחן גידול קרצינואיד החוסם באופן כמעט מוחלט את חלל המעי הדק. התובע עבר כריתה של קטע מהמעי הדק ונמצא כי הוא סובל ממחלה מפושטת לכבד.
נטען כי בעקבות גילוי הגרורות בכבד נאלץ התובע לעבור סדרה של ארבעה טיפולים רדיואקטיביים ולהמשיך בטיפול ובמעקב במרכז הרפואי הדסה בירושלים, כאשר עד עצם היום הזה התובע סובל בשל רשלנות הנתבעת.
כן נטען, כי בשל רשלנות הנתבעת קוצרה תוחלת החיים שלו משמעותית, ובשל התקדמות הגידול ושליחת הגרורות לאיברים אחרים התובע איבד את הסיכויים לריפוי מלא ונדרש לעבור טיפולים רדיו-אקטיביים קשים וטיפול תרופתי אשר גרמו לנזקים וסיבוכים משניים נוספים כמו תת פעילות של בלוטת התריס וסכרת.
סיכוי נמוך להגיע לגיל 67
מעבר לכל הנזקים שנגרמו לתובע ותוארו מעלה, לטענתו של ד., על סמך נתונים סטטיסטיים, ובהתחשב בשלב המחלה בה אובחן, סיכויו להגיע לגיל 67, גיל פנסיה, נמוכים. ההערכה הינה כי בעקבות הרשלנות, קיצור תוחלת החיים שלו מגיעה כדי 13 שנים. ד. תובע את מכבי שירותי בריאות בסכום של כ-4.5 מיליון שקל בגין אובדן הכנסה עד גיל פנסיה ובנוסף פיצויים ככל שיקבע בית המשפט בגין קיצור תוחלת חיים, כאב וסבל, שירותי עזרה בבית, הפסד שירותי בעל/סבא/אבא.
בעקבות המקרה המתואר ממליצה עו"ד גלית קרנר: "מוצע לאנשים להיות ערניים, לבדוק ולקבל חוות דעת שנייה ושלישית מרופאים נוספים, כשהסימפטומים הם חריגים כגון דם או חולשה קיצונית וכל דבר שונה מהותית וחריג בבריאותם."
